הכשרות הורים קבוצתיות | הדרכות הורים פרטניות
אתם מקפידים לחלק זמן איכות שווה בין שווה בין הילדים וקונים לכולם את אותן המתנות, אבל למרות כל המאמצים נדמה שהילדים מתחשבנים איתכם כל הזמן. אליפז אייזנר קוראת לכם ההורים להפסיק עם ההשוואות ולהתחיל ללמד את הילדים להתמודד עם קנאה ותסכול
מהרגע שבו נולד ילד נוסף נולד הצורך הזה.
צורך תמידי להעניק לשני הילדים שלנו את אותו הדבר, שווה בשווה, כדי שלאף ילד לא יחסר ואף אחד לא ירגיש מקופח, ירגיש שקיבל קצת פחות או נשכח מאחור. לכן פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו קונים לשני הילדים את אותו הדבר למרות שרק אחד מהילדים צריך זאת. "אם לגדול קניתי חולצה, לקטן אני מיד אקנה נעליים", סיפרה לי חברה, "הרי לא אכנס הביתה עם שקית אחת בלבד, הדבר האחרון שאני רוצה זה שהקטן יחשוב שאני לא אוהבת אותו ושלא חשבתי עליו. אין מצב". אבל כשמתבוננים בזה קצת מבינים שברוב המקרים הסיבה לכך שאנחנו מקפידים לקנות תמיד את אותן מתנות ומשתדלים להעניק זמן איכות שווה, היא שאנחנו לא באמת רוצים להתמודד עם אכזבה ועם תסכול של אחד הילדים. למרות כל זאת נראה שככל שאנחנו מנסים לתת את אותו הדבר לכל הילדים ולהשוות כל הזמן, הילדים רק יותר עסוקים בקיטורים, התחשבנות, ובעיקר בלא להיות מרוצים מאיתנו.
אתם מתחשבנים – הם מתחשבנים יש סיבה לכך שככל שאנחנו מחשבנים כך גם הם מחשבנים. כשאנחנו מתעסקים עם משהו שוב ושוב ומנסים לתת את אותו הדבר לכל הילדים, הילדים שלנו מבינים שיש פה עניין חשוב שכדאי להתעסק איתו, ומכאן הדרך להשוואות בלתי נגמרות היא קצרה.
זה הזמן להבין שההשוואות וההתחשבנויות עושות לילדים שלנו רע, לא פחות מאשר הם עושות לנו, ושיש דרך אחרת.
תנו להם להרגיש מיוחדים השוואות לא מאפשרות לילדים להרגיש שיש להם את המקום הרגוע והשקט שלהם. כל ילד זקוק להרגיש שהוא אחד, יחיד ומיוחד, ולכן כשאנחנו קונים מתנה או מעניקים זמן בנפרד, חשוב שנעשה זאת לכל ילד לפי הצורך האישי שלו, למשל: "היום אתה זקוק לבגדים ואילו אחיך זקוק לשיעורים פרטיים".
הכילו את הרגשות שלהם כשילד מתלונן ש"הוא קיבל ואני לא קיבלתי" חשוב להכיל את הרגשות שלו, לתת חיבוק וחיוך ולענות: "אצלנו בבית כל אחד מקבל את מה שהוא צריך". ככל שהילד ירגיש שהוא מקבל מענה לצרכים הייחודיים שלו, כך יפחת הצורך שלו להשוות את עצמו לאחים ולאחרים.
למדו אותם לחלוק כשאתם קונים את אותו המשחק לכל הילדים אתם אולי מונעים מריבות אך גם לא מלמדים את הילדים לחלוק. למדו אותם לשחק בשיתוף פעולה, לחלוק ועזרו להם להתאמן בעריכת הסכמים אחד עם השני. רק כך הם ילמדו שביחד יש להם יותר משחקים וששווה ונכון לשתף פעולה.
העבירו מסר ש"זה בסדר להיות מתוסכל" אל תחששו מהתסכול והקנאה של הילדים אחד בשני. במקום זאת, למדו אותם להתמודד עם אותו תסכול ואותה קנאה, כדי שיכירו את הרגשות האלה בעתיד וידעו איך להתמודד איתם. זכרו, הבית שלנו הוא בעצם מעבדת ניסוי מוגנת עבור הילדים שלנו, שמאפשרת לאחים ללמוד איך להסתדר עם קבוצת השווים שלהם (קבוצת הגיל שאיתה הם לומדים ומשחקים) בעולם האמיתי.
זה הזמן שלהם ללמוד מיומנויות חשובות לחיים כמו: איך מתנהג חבר? איך רבים ואיך משלימים? איך משתפים פעולה, מוותרים או עומדים על שלי?
קנאה בין אחים מגיעה מתוך האמונה שכשיש לנו הרבה אחים אנחנו מפסידים משהו. אבל זה הזמן להבין שהילדים שלנו דווקא מרוויחים בגדול מזה שיש להם אחים שאיתם הם לומדים שיעורים חשובים ביחסים. ברגע שנבין זאת נוכל גם להעביר את המסר אליהם ולא יהיה בהם את הצורך להשוות, לקנא או להתחשבן.
בהצלחה
