מגשימי החלומות – ילדים וציפיות

נדבר תחילה על סוגים של ציפיות.

ציפיות גבוהות מדי

בימינו, רוב ההורים מודעים לבעייתיות שקיימת מבחינת הפעלת לחץ להשגיות גבוהה מדי, או ציפייה שהילדים יגשימו את החלומות שאנחנו עצמנו לא הגשמנו.

אבל יש ציפיות "לגיטימיות": האם זה לא הגיוני שילד יאסוף את הצעצועים שלו, שיהיה חברותי ובעל בטחון עצמי, שישב כמו שצריך בשעת ריכוז בגן מבלי להפריע לילדים אחרים? האם כבר לא מותר לצפות שילד יתנהג יפה ויהיה ממושמע?

כן, מותר לצפות – אבל: אני רוצה לשים סימן שאלה על מה זה אומר להתנהג יפה. למה הכוונה בילד ממושמע? האם הציפייה שלנו מותאמת ליכולות של הילד?

באחד המקרים הגיע אלי זוג הורים שבקש עזרה עם הילד. בכל ערב שישי, בארוחת הערב, כולם יושבים סביב השולחן ורק הילד קם כל הזמן ומפריע. הילד שובב, לא ממושמע וההורים אובדי עצות.

בחקירה קצרה נוספת התברר שהילד בן 3.

בגיל כל כך צעיר קשה מאוד לשבת בשקט במשך שעה וחצי ליד שולחן ולכן הילד יתקשה מאוד להתנהג יפה ולמלא את הציפייה. כתוצאה מכך, מה שנוצר הוא מרחב של אכזבה.

בעיקר עם בכורים, ובעיקר כשילד נוסף מצטרף למשפחה, נוצר מצב שכיח של ציפיות של הורים שאינן תואמות את הגיל של הילד. לכן, הורות מצריכה ידע והבנה כדי לדעת מה אפשר לדרוש בכל שלב מהילד, על מנת להתאים את הציפיות לילד.

ציפיות לא ברורות

תתנהג יפה. רק תהיה בן אדם. תאכל יפה. תשב כמו שצריך. אל תעלם לי בגן המשחקים.

כשהציפייה לא ברורה לילד הוא לא יוכל להגשים אותה. נסו לנסח את הבקשות בצורה שתהיה ברורה יותר לילד.

אם לא נצפה – לא נתאכזב

אז אם כך, למה בכלל לצפות? הורים מסוימים נוטים לכיוון האין ציפיות – אני רק רוצה שהילד שלי יהיה מאושר.

לציפיות יש תפקיד: ציפייה בונה מוטיבציה. ציפייה היא דרך מסוימת להראות שאכפת לנו, שאנחנו מאמינים בילד. הציפייה אומרת שני דברים: "אני רואה שקשה לך, אני מאמין שתצליח."

ילד שמרגיש שלא מצפים ממנו, מרגיש שויתרו עליו.

קווים מנחים לניהול נכון של ציפיות

אז איך נדע לפעול נכון, באופן שבו אנחנו ננהל את הציפיות ולא הן אותנו? הנה כמה קווים מנחים:

• שימו לב שהציפייה לא הופכת לתנאי. רק אם תתנהג יפה, רק אם תקשיב לי – אז…
• אם אתם מוצאים את עצמכם מתאכזבים לעיתים קרובות מדי, עצרו ובחנו האם הציפיות שלכם נכונות ומותאמות לילד.

שימו לב: כל ילד לגופו: זה לא עניין של גיל אבסולוטי, או השוואה לילדים אחרים בגילו. צריך לראות את הילד.

• הקפידו על הסברים ברורים וספציפיים. כשלילד לא ברור מה רוצים ממנו, אי אפשר לצפות ממנו לבצע את מה שרצינו.

• בדקו – האם הציפיות שלכם נמוכות מדי?

האם כשהילד עושה משהו מוצלח, אנחנו מגיבים באופן כמו: "באמת אתה ציירת את זה? אתה בנית את זה?"

אמירות מהסוג הזה בעצם אומרות "לא חשבתי שהוא יכול" ומשדרות לילד חוסר אמון ביכולות שלו.