מחמאות – האם יש דבר כזה "יותר מדי"?

מחמאה מוגזמת

מתברר שיש דבר כזה יותר מדי מחמאות.

באוניברסיטת אוהיו נערך מחקר בו התבקשו 240 ילדים להעתיק ציור ידוע של ואך גוך. על הציור שהעתיקו הם קיבלו פתקים עם מחמאות: חלק מהילדים קיבלו מחמאות "רגילות", אחרים קיבלו מחמאות "מנופחות" וקבוצה שלישית קיבלה מחמאה ממי שהוגדר כ"צייר מקצועי".

בשלב השני של המחקר, התבקשו הילדים להעתיק ציור נוסף, אבל הפעם הם יכלו לבחור: האם להעתיק ציור קל או ציור קשה יותר: "שקל יהיה לעשות בו טעויות, אל הם גם ילמדו ממנו הרבה".

התוצאות הצביעו על כך שילדים בעלי הערכה עצמית נמוכה נטו לבחור בציורים הקלים יותר אם קיבלו מחמאה מוגזמת, זאת לעומת הילדים בעלי הביטחון העצמי הגבוה שדווקא בחרו בציורים הקשים יותר בעקבות קבלת מחמאה מוגזמת.

"אם אומרים לילד שביטחונו העצמי נמוך, שהוא עשה משהו ממש טוב – הוא עשוי לחשוב שהוא תמיד צריך להצליח מאוד ויחשוש שלא יעמוד בסטנדרט הגבוה. עקב כך הוא ימנע מלבחור באתגרים חדשים", מסביר אחד החוקרים במחקר.

עידוד מרומם. שבח עוצר.

בדקו – מתי אתם נותנים מחמאות?

בדרך כלל אנחנו נותנים שבח ומחמאה לילד על הצלחה, למרות שפעמים רבות הילד צריך עידוד דווקא כשהוא נתקל בקושי.

חשוב לזכור לעודד את הילד גם על תהליך של למידה או בעת התגברות על קושי, גם אם ההצלחה לא הייתה מלאה.

להסתכל על הציור מזווית אחרת

כאשר הילד מציג לנו ציור שצייר, אולי כלל לא דרושה לו מחמאה מאיתנו?

ילדים מתקשים יותר בהבעה מילולית. כשאנחנו שואלים אותם: "איך היה בגן?" התשובה שנקבל רוב המקרים היא "כיף". הנסיון מראה שציור זה אחד הדרכים בהם הילד מביע את עצמו ואת הרגשות שלו. עכשיו דמיינו שהילד צייר כעס או פחד שהוא הרגיש באותו יום, והתגובה שהוא קיבל מאיתנו היא "איזה יופי!".

במקום זאת, אפשר להשתמש בציור כנקודת מוצא לשיתוף, לשאילת שאלות, לדוגמה: על מה הילד חשב כשצייר את הציור? מה הדעה שלו על הציור? האם הוא מרוצה ממנו?